הדו"חות של וילאב

חלק א' – הדו״ח שלי ביום ראשון האחרון קיבלתי דו״ח. עליתי לרכבת הקלה, הצמדתי את הרב קו למכשיר וראיתי על הצג אור אדום. התעלמתי. הרי לפני כמה דקות הטענתי אותו, את הרב קו – הוא מלא, אין שום סיבה לצפצף עכשיו. האור האדום זו טעות ולא שלי. בתחנת יפו מרכז נכנס לרכבת פקח וביקש את…… להמשיך לקרוא הדו"חות של וילאב

הלבוד

הייתי היום בחנות של סוכות נחלים במושב אורה. נסעתי לקנות לבוד. החוט הארוך הזה שמקיפים איתו את הסוכה כשבונים את הסוכה מיריעות בד ולא מדפנות קשיחות. טריק יהודי כזה, בסגנון של האוצר של המקווה וכוס המים שמכשירה את המיקרוגל. בדרך דיברתי עם מירב וסיפרתי לה שאני בדרך לקנות לבוד, בגלל היהדות וכל זה. מירב אמרה…… להמשיך לקרוא הלבוד

שעת ריצה

זו השעה של הנוהגים, מתפללי תפילת הותיקין, בקבוקים של תינוקות, ורצים. רמזים של בוקר בחלון, ועדיין חשוך.  הציפורים מספרות שהלילה הסתיים, וזה סופי. אני נאבקת עם עצמי. יודעת שאם אכנע, המאבק יוכרע ברגע. האם עוד שעה ורבע של שינה תהיה שווה את זה? הלוא אחריה תבוא החרטה. לא. לא שווה. אני קמה מהר, בגדי הריצה…… להמשיך לקרוא שעת ריצה

בעלי בחו"ל

הרשומה הזו התפרסמה לפני כארבע שנים באתר "מתנחלות ברשת" ,כשעוד הייתי מתנחלת.  הנה הקישור: http://mitnachlot.co.il/blog/124 מאז חלו כמה עדכונים, שהרי אנחנו כבר לא גרים בכפר אדומים, ולפני כשנה וקצת נולד לנו בועז כך שאני כבר אמא לארבעה ולא לשלושה. ב"ה. כבר לא רכזת פרוייקטים ביד בן צבי, אבל עדיין מורת דרך ונשואה למרוקאי כפרה עליו. הילדונת…… להמשיך לקרוא בעלי בחו"ל