שלוש שעות עם דודה טניה

דודה טניה לבשה שימלה לבנה בחתונה שלי. היא לא ידעה שצבע לבן, לרוב, שמור לכלות בחתונתן ולא לדודתן. השימלה הלבנה הזאת הייתה השימלה הכי חגיגית של דודה טניה והיא הגיעה איתה במיוחד ממינסק. אנחנו נפגשות בעשר ורבע בבוקר ביציאה מתחנת המטרו אורוצ׳ייה והולכות מיד לבית הקברות. על ביתן האחזקה תלוי שלט פח ועליו ציורים קטנים…… להמשיך לקרוא שלוש שעות עם דודה טניה

כיתה זין תשע

בשכבה  ז׳ בחטיבת הביניים רנה קסין היו תשע כיתות. שמונה היו רגילות וז׳ תשע הייתה כיתה טיפולית. ככה קראו לזה לפני שלושים שנה וזה היה בסדר ואף אחד לא חשב שזה מעליב או גם אם חשב שעדיף לקרוא לזה אחרת, לא אמר כלום. בכיתה ז׳ תשע למדו שבעה או שמונה תלמידים. היה שם את גל,…… להמשיך לקרוא כיתה זין תשע

בידוד תלת-קומתי

זה שבידוד זה לא נעים, זה אנדרסטייטמנט. בידוד במדינה זרה, זה בעצם בידוד על בידוד על בידוד, זה בידוד תלת-קומתי תרתי משמע. הקומה הראשונה היא בידוד מהמשפחה והחברים בארץ, מההגדרה העצמית שלך, מהאוכל של אמא ומהפקקים באיילון. זה גם בידוד מהזהות המקצועית במידה והשארת כזו ומעצמך הישנה, ההיא של פעם. הקומה השניה היא הבידוד מהסביבה…… להמשיך לקרוא בידוד תלת-קומתי

על נסיכה הולנדית ובניה בלתי חוקית

בצהרי יום כיפור הראשון שלנו בהולנד – בערך לפני שנתיים וקורונה – צלצלו בדלת. זה היה שליח של הדואר, מחזיק מעטפה עבה עם כיתוב בעברית. כתב מוכר, זו חברה שלי מהארץ. מה היא שלחה? והגיע דווקא ביום כיפור? אמרתי תודה והושטתי את היד. השליח הושיט לי אייפד ועט אלקטרוני, לחתום. חייכתי. ׳סליחה, אני לא יכולה…… להמשיך לקרוא על נסיכה הולנדית ובניה בלתי חוקית

היום בו נתקעה המעלית

זה סיפור אמיתי שקרה לחברתי טליה (לא שם בדוי) והיא הסכימה לי לספר לכם אותו כי חבל שרק אנחנו נצחק.  בוקר אפור, מדכא. חשוך וקר, רטוב.  כלב, שלושה ילדים ואני, צריכים להגיע בזמן לבית הספר.  אנחנו מתעכבים כרגיל, מתארגנים לאט. ההוא רוצה את זה, ההיא רוצה את זה, כולם צועקים והכל בלגן, והנה אנחנו יוצאים.…… להמשיך לקרוא היום בו נתקעה המעלית

תקרית, תרבות

באחד מימי הקורונה הלכתי לקנות מסכות. נכנסתי לבית המרקחת השכונתי והבטתי סביב. מוכר יחידי עמד מאחורי הדלפק ומלבדו ומלבדי, לא היה איש בבית המרקחת. על דלפק הקופה הייתה מונחת סלסלה קטנה ובתוכה שקיות פלסטיק עם מסכות. חציתי את המפתן, בצעד בוטח ניגשתי אל הדלפק, גרפתי שתי שקיות עם עשרים מסכות חד פעמיות ושלפתי את הארנק.…… להמשיך לקרוא תקרית, תרבות

פולי

פולי הגיע בשעה אחת אחרי הצהריים וכעבור שעתיים נעלם. זה היה היום האחרון של השנה האזרחית ובחוץ רעמו הזיקוקים. חגיגות השנה החדשה בהולנד מתחילות עוד בצהרי השלושים ואחד בדצמבר ומתחזקות ככל שנוקפות השעות. לקראת הערב מצטמצמים המרווחים בין הזיקוקים – כמו מרווחי המנוחה שבין הצירים, עד שהשמיים והאוויר והכל נשמעים כמו מטווח לילה במחנה טירונים. …… להמשיך לקרוא פולי

בית הקברות האשכנזי מאודרברג Muiderberg

בתי קברות יהודיים בעולם הם נושא מרתק. ביקור בבית קברות מגלה על החיים כמעט כפי שהוא מגלה על המתים. הנה בקצרה סיפורו של בית הקברות מאודרברג Muiderberg, בית קברות יהודי-אשכנזי הגדול ביותר בהולנד ובו למעלה מ-40,000 מצבות. בתחילת המאה השבע עשרה עת הגיעו לאמסטרדם ראשוני היהודים האשכנזים – מגרמניה ומפולין, הם קברו תחילה את מתיהם…… להמשיך לקרוא בית הקברות האשכנזי מאודרברג Muiderberg

סדר

סדר, חייב להיות סדר. אם לא יהיה כאן סדר כלום לא יוכל להתקיים. כל דבר יהיה במקומו, מונח בדיוק היכן שהוא צריך להיות מונח ורק שם. לכל חפץ מקום ומקום לכל חפץ. ואם קורה ולא מניחים חפץ במקומו היא מיד רותחת. חוסר סדר הוא כחוסר כבוד בעיניה, כזלזול של בני ביתה בבקשותיה, בצרכיה הבסיסיים ביותר,…… להמשיך לקרוא סדר

הביצים של חפץ

   האחד עשר באוקטובר של שנת ארבעים ושמונה היה יום קשה במיוחד עבור הפקח משה גרוס ועבור ראש מחלקת הפיקוח על המחירים בירושלים, מר אברהם לנדסהוט. זה היה יום לא טוב גם אצל שמעון בן מאיר חפץ משכונת זיכרון טוביה, אבל יומם של גרוס ולנדסהוט היה קשה פי כמה.  בצהרי אותו יום הפקח משה גרוס…… להמשיך לקרוא הביצים של חפץ