סדר

סדר, חייב להיות סדר. אם לא יהיה כאן סדר כלום לא יוכל להתקיים. כל דבר יהיה במקומו, מונח בדיוק היכן שהוא צריך להיות מונח ורק שם. לכל חפץ מקום ומקום לכל חפץ. ואם קורה ולא מניחים חפץ במקומו היא מיד רותחת. חוסר סדר הוא כחוסר כבוד בעיניה, כזלזול של בני ביתה בבקשותיה, בצרכיה הבסיסיים ביותר, שסדר הוא אחד מהם ואולי החשוב שבהם. על הקיר מאחוריה תמונה ובתמונה עצים וירוק וגם בחלון ירוק ועצים. לא חסר להם פה ירוק. גם לצאת מותר, אין הם סגורים בביתם כאחיהם שמעבר לים. ומהחלון גם גשרון באופק ותעלה שם וברווזים שטים בה. והעצים גבוהים גבוהים, צמרתם עוקפת את חלונות הקומה השלישית שהיא המפלט שלה מאי הסדר. בקומה הזו השלישית את המחשבות שלה לכל הפחות, היא יכולה לסדר.

גם את הכביסה היא יכולה לסדר כאן, לקפל פינה לפינה ולהניח בגד על בגד, קו על קו, ולסגור את דלת הארון בשקט וזו המשימה הקטנה שלה להיום. רק סל כביסה אחד, רק מדף אחד בארון. ליותר מזה אין כוחות. הכל מנוון, עייף, לאה. וכתמיד ברגעים כאלה, נמוכים וחשוכים, נרפים כל כך ועייפים, מתגנבת אליה החברה שלה, המילה שלה שמלווה אותה שנים ארוכות. בכל מקום בחייה, בכל נקודה בזמן הביוגרפי, גם בהישגיה ובוודאי בכישלונותיה, מתגנבת ונלחשת לה המילה ׳בינוניות׳. זו המילה שלה. בינוניות. את בין לבין, את גם שם וגם פה, את לא מספיק, את עוד לא. וככה היא חיה, כבר כמעט ארבעים שנה, חיה ובינונית. המרק בינוני, הילדים בינוניים, הבית בינוני, העבודה שלה בינונית והיא בינונית ואין אונית. אפילו את הסדר בביתה לא יכולה לשמר, לקבע, לצוות על בני הבית שייעשו כמבוקשה. לא מקשיבים לה, לועגים.

היא עולה אל הקומה השלישית עם סל הכביסה המלא ושם מקפלת את כל תכולתו בהקפדה יתרה. יורדת ומעלה את סל הכביסה השני, מקפלת בהקפדה גם אותו.  כששלושת סלי הכביסה ריקים ומיטת האורחים מכוסה כולה בערימות ריחניות של בגדים מכובסים, היא דוחפת הכל הצידה ונשכבת על המיטה. מושיטה ידיים, אוספת ערימה של ציפיות מקופלות לכריות ומניחה את הערימה על קרסוליה. בזהירות מרימה את גבעת המכנסיים ומכסה עימה את ירכיה. על הבטן היא מניחה את הסדינים ואת הצוואר מכסה עם כעשרים זוגות של תחתונים וגרביים. נזהרת לא להפיל דבר היא מושיטה יד אל סל הכביסה הריק ומושכת אותו באצבע אחת. הופכת על פניה ומכסה את ראשה עם סל הכביסה הריק. זהו. לא רואים אותה יותר. רואים רק ערימת כביסה בגודל בינוני על מיטת האורחים של הקומה השלישית שנוף של גשרון ירוק וברווזים בתעלה נשקף ממנה. כך היא נרדמת תחת ריחות המרכך וישנה כשלוש שעות.

כשהיא מתעוררת, ערימות הכביסה מפוזרות על הרצפה תחתיה והגיגית תחובה במנח לא נוח תחת ירכיה. היא מתיישבת ובוהה. כמה זמן ישנה? קמה ומקפלת שוב את כל הבגדים שנפלו, מסדרת בערימות מדויקות. את הגיגיות הריקות מורידה למטה. הבית שקט, כולם כבר ישנים. יכולה לפתוח את הדלת, לצאת וללכת, ללכת. אבל היא עולה שוב אל הקומה השלישית שלה ופותחת את החלון. מטפסת בזהירות מעל המעקה ומשעינה את הגוף על שיפוע הגג. מגע הרעפים קר ולח על לחייה, רוח חזקה מכה בה ועל גופה רק חולצה דקה. היא מתקדמת שמאלה כשרגליה על המרזב וידיה פרוסות על הרעפים. היא רוצה להביט למטה, לראות כמה היא גבוהה מעל המדרכה, אבל התנוחה שבה היא נתונה לא מאפשרת לה להפנות את הראש אחורה. בשביל מה כל זה? חיים של בינוניות, אין בהם ערך. היא מורידה רגל אחת אל מעבר למרזב ומשאירה אותה תלויה באוויר. מנמיכה מעט את גופה, מרגישה את הרוח בחלק החשוף שבין הגרביים לקצה המכנס. זה לא גבוה כאן, לא מספיק גבוה, זו קומה שלישית נמוכה. בינונית, את בינונית, את בינונית, בבת אחת היא עוזבת את הידיים ומורידה גם את הרגל השניה מעל המרזב. המדרכה נוקשה מאוד וכאב עמום מפלח מיד את רגלה. היא שכובה על הרצפה במרחק מטרים ספורים מדלת ביתה, רגלה שבורה. איזה מעשה בינוני. מה לעשות עכשיו? איך תגיע הביתה? היא מרימה את עצמה על שתי הידיים וגוררת את גופה הבינוני אל עבר הדלת. דופקת, מישהו יורד. הדלת נפתחת, זה בעלה. איפה היית, חיפשתי אותך, כל הקומה השלישית בכזה בלגן, כל הכביסה נראית שם כמו אחרי פוגרום, מה קרה לך? היא מזדחלת אל המבואה, מתיישבת על המדרגה הראשונה ובוחנת את הרגל, היא שבורה ללא כל ספק. אין טעם להגיע לבית חולים, אף אחד לא יקבל אותה עכשיו. בקושי רב היא עולה אל הקומה השלישית, בעלה מסייע, היא נאחזת במעקה ומושכת את עצמה, עשרים מדרגות. בכבדות מתיישבת על מיטת האורחים ובעזרת מטאטא מושכת אליה את הכבסים שהתפזרו בחדר. מקפלת שוב ומניחה בערימות מסודרות ומתיישבת בין לבין, הסדינים והציפיות. בפעם הבאה תשתדל יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s