החיים כפתרון אחסון או בלדה לאיקאה

לפני שפתחו את הסגר המלא בארץ ואת הסגר ה׳אינטליגנטי׳ החלקי בהולנד, איפשהו באזור יום הזיכרון, שלחתי הודעה לחברה, ׳נחשי איפה הייתי אתמול׳ שאלתי אותה, ׳רמז: לא בית קברות.׳

 באותם ימים בארץ לאן עוד אפשר היה ללכת, רק לאיקאה, אז היא ניחשה מיד. כמחווה לאחיי ואחיותיי שמעבר לים, הלכתי גם אני לאיקאה כאן בהולנד.

ושם, בהאנגר האטום ללא חלונות בשטח עצום של אלפי מטרים רבועיים, שוטטתי בין חדרי שינה ומטבחים, אמבטיות וחדרי עבודה – תוך שמירה על ריחוק חברתי וניתוק רגשי. אני שונאת ללכת לאיקאה.

אם קוראים איקאה הפוך, יוצא aeki, אַיֵּכּי – איפה אני? איפה אני, פניתי אל איש מחלקת שירות הלקוחות, אני חושבת שהלכתי לאיבוד, אני צריכה עזרה. מה את מחפשת, הוא שאל. יש לכם פתרונות אחסון לילדים עד גיל שמונה? אמרו שפותחים את הגנים ואחר כך אמרו שלא פותחים – המציאות בארץ התערבבה לי עם זו ההולנדית – יש לכם אולי פתרון אחסון אחר?

ויש לי עוד שאלה, המשכתי, יש לכם אולי פתרונות אחסון לאוכלוסיית סיכון?

כן, יש לנו, זה בסוף המסלול, ליד כורסאות ההנקה והוא החווה עם היד לכיוון לא ברור.

אחד הדברים הקשים עבורי בביקור באיקאה – ביקור דו שנתי – עדיף כמה שפחות ולפעמים אין ברירה, זה חוסר היכולת להתרכז, וחוסר היכולת הזה גורם לי באופן אישי, לאי שקט פנימי.

אי אפשר להתרכז כי בכל מקום אליו מופנה המבט יש עוד פריט חדש, יפה, מעורר קנאה, משהו שהייתי רוצה אליי הביתה אבל אני לא באמת צריכה, חד משמעית אני לא צריכה אותו.  וככה לאורך כל המסלול החד כיווני של שמורת הטבע הזו, בכל פינה ופינה, מאות ואלפי הסחות דעת בדמות מוצרים ופריטים, שאין לי שום צורך בהם אבל הם מייצרים אשליה של הדבר הנכון, העכשווי, הנחוץ, שאני חייבת!!! ויש גם דברים במגירות, כל כך מסקרן מה יש שם במגירות. אני בטוחה שהיו מקרים בהם מבקרים הסתתרו בדירות המעוצבות האלה, חיכו לשעת הסגירה ואחר כך הלכו לישון במיטה המוצעת בדירה לדוגמא. בחנתי את המבטים של האנשים סביבי, כולם משחרים לטרף, עם עפרונות מחודדים ופנקסים קטנים לרישום המידות והצבעים הנכונים. על פני כולם אותו מבט של בלבול וחוסר אונים. נניח שאתה זקוק לארון אמבטיה אבל בדיוק נמצא במחלקת השטיחים. השטיחים קוראים לך, מפתים וקורצים בצבעוניות, במרקם, באשליית החום הביתי שהם מפיקים. אתה שוכח לרגע את ארון האמבטיה ונמשך באחת אל השטיחים. אבל ליד השטיחים זו מחלקת המצעים – חייבים סט זוגי חדש מפלנל או מסאטן. ליד המצעים מסודרים יפה הסירים וליד הסירים יש מבחר עצום של עציצים וריהוט גינה, אולי נקנה פנס וגמד? הולך אתה משטיח אל עציץ ושוכח מהו אותו ארון אמבטיה שאליו רצית להגיע.

22277138_9fc69583fe-300x225

לבסוף הגעתי אל מחלקת ארונות הקבורה.

בשלב הזה היו בתצוגה ארבעה ארונות קבורה בלבד. ליד הארון הפשוט ביותר – עץ מלא ובלי לקה, עמדו שניים – גבר ואישה בני כחמישים והתלבטו. ׳אמא אוהבת עץ מלא,׳ אמר הגבר, ׳היא ממש מעדיפה עץ מלא על פורמייקה ובוודאי על פלסטיק, בואי ניקח את זה.׳

׳כן, אבל היא תמיד אומרת שהריח של העץ הטרי לא נשאר הרבה זמן באוויר וכשהוא עובר אז נגמר כל היופי של העץ. היא אוהבת את זה רק בגלל הריח, אולי עדיף את הפורמייקה הלבנה?׳ אמרה האישה והתקרבה אל ארון הפורמייקה הלבן, לבדוק את תג המחיר ואת הוראות ההרכבה. ׳תראה, זה שישה עשר חלקים בסך הכל, זה חצי שעה עבודה במקסימום׳, היא אמרה. ׳כן, אבל צריך מברגה בשביל הדבר הזה, אני לא רוצה לקחת עוד הפעם מואן סטמפל, אנחנו כל הזמן לוקחים מהם. אולי פשוט נזמין הרכבה אצלה בבית? זה לא ייצא הרבה יותר יקר.׳

׳תראה, אם זה נכנס לאוטו׳, אמרה האישה, ׳אפשר פשוט לקחת את כולו כמו שהוא מהתצוגה, ולא נצטרך להרכיב. לדעתי מתצוגה זה גם יעלה פחות.׳

׳את רוצה שאני אסע בכביש עם ארון קבורה שלם בתוך האוטו? השתגעת?׳ אמר הגבר.

׳ולנסוע בכביש עם ארון קבורה בחלקים זה יותר טוב?׳ השיבה האישה.

לא היה לי נעים להמשיך להאזין לשיחה המוזרה שלהם. ארונות קבורה בהרכבה עצמית באיקאה? זה מה שהולך היום? מחלקת ארונות הקבורה היא באמת מחלקה קודרת ומשונה. המסלול תוכנן כך שבסמוך אליה מוקמה מחלקת רהיטי התינוקות וזה קצת איזן את הכבדות שירדה עליי.

ikea-2714998_640

והנה הגעתי אל האנגר המחסנים ממנו אוספים את חלקי הפריטים להרכבה עצמית. לכל רהיט מצורפות הוראות הרכבה והן תמיד ברורות מאוד. אולי יש להם במחלקת שירות לקוחות גם הוראות להרכבה עצמית של החיים שלי מחדש, אחרי הקורונה? ומה קורה אם פתאום מגלים שיש חלק אחד חסר? והאם יש קשר אקספוננציאלי כלשהו בין המילים הרכבה והקרבה? ואם יש קשר כזה, האם הוראות ההרכבה יהיו מורכבות יותר עבור מי שמרגיש שהוא הקריב הרבה בקורונה הזו?

המסקנה שלי מהביקור ההוא באיקאה הייתה שהחיים בגדול זה פתרון אחסון.

הארון הוא פתרון אחסון לבגדים ונעליים שהם בתורם פתרון אחסון, הכוננית היא פתרון אחסון לספרים שמאחסנים את העולמות שלנו, המקרר הוא פתרון אחסון למזון, שהגוף שלנו יאחסן אחר כך. לרוב יש לנו הרבה יותר מדי מכל אלה, הרבה הרבה יותר מדי. והביטוי ׳פתרון אחסון׳ כבר צופן בחובו את הבעיה. יש לנו ׳בעיה׳ והיא זקוקה ל׳פתרון׳.

הראש הוא פתרון אחסון למחשבות מטרידות והגוף הוא פתרון אחסון לנשמה. צריך לשמור עליו.

כל פתרונות האחסון האלה מגיעים עם דף הוראות להרכבה עצמית. לפעמים מאבדים את הדף ומאלתרים – הכוננית יוצאת עקומה, לפעמים חסר חלק או בורג, ובקורונה הזו השתחררו הרבה ברגים. אז קניתי וילונות – גם מכניס אור וגם מסתיר, הוראות ההרכבה לא מסובכות, כמה סמלי.

בסוף בסוף, ישאלו אותנו מה הרכבנו, האם פעלנו לפי ההוראות ומה בחרנו לאחסן בכל פתרונות האחסון האלה. יש למישהו מברגה?

למען הסר ספק וכדי לחסוך לכם את החיפוש – איקאה לא מוכרת ארונות קבורה והשיחה המצוטטת בין בני הזוג התקיימה רק בדמיונה של הכותבת, התוהה לגבי יחסינו עם חפצים וצרכנות בעולם שאחרי הקורונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s