קוראים בהולנדית-מוזיאון ספרי ילדים בהאג

כל יום ראשון בבוקר אנחנו שותים המון קפה, ואז פותחים גוגל ומחליטים לאן נוסעים היום. כשנחזור לארץ אני מתכננת לטוס להולנד כל מוצאי שבת רק כדי להתעורר ביום ראשון בבוקר ליום חופשי, שבועי, קבוע. לא חג, לא שבת, סתם יום של חול שהוא חופש, כל שבוע מחדש. מה היה קורה במדינת ישראל אם היה לנו עוד יום חופש בשבוע? לא שביזות יום אל'ף שלוקח שנים להשתחרר ממנה, אלא בדיוק הפוך, בכיף שלך. חגגת בשישי שבת? יום ראשון מנוחה! נחת בשבת כמצווה? יום ראשון, קום צא. לא רוצה להוציא את העיניים או משהו, אבל תשמעו, זה לא נורמלי הדבר הזה. יש מצב שזה הופך אותך לנורמלי.

אז ביום ראשון האחרון נסענו להאג, מצאנו שיש שם מוזיאון לספרי ילדים. לא רק שיום ראשון חופשי, אלא שגם הכניסה למוזיאון חינם לכולנו, בכל זאת שש נפשות, בזכות הכרטיס מוזיאונים. כלום כסף עולה לנו כל הטוב הזה, חוץ מחניה וקפה.

בכניסה למוזיאון הספרים כל ילד מקבל צמיד גומי, ובתוך המוזיאון מצמיד אותו למסך, שפותח עבורו מעין 'דף ציור' אלקטרוני, שבו הילד מצייר-יוצר דמות מאויירת משלו. בוחר את צבע וסוג השיער, סגנון הלבוש, אביזרים, נעליים ותכשיטים, ואפילו שם. יש לו שלוש או ארבע דקות לעשות את זה ואחרי שהזמן נגמר, הדמות ש'נוצרה' נשמרת אוטומטית ואפשר 'להתחבר' ולעדכן אותה מכל מסך אחר ברחבי המוזיאון. בסוף בסוף, מגיעים לחדר עם מדפסת, מצמידים את הצמיד למדפסת, מחכים עשרים שניות ויוצא דף צבעוני עם הדמות. ובסוף ממש, ביציאה מהמוזיאון, מחזירים את הצמיד ותמורתו מקבלים כרטיס פלסטיק בגודל ובצורה של כרטיס אשראי, עם הדמות שהילדים יצרו והשם שהם נתנו, וכל אחד הולך הביתה עם כרטיס פלסטיק משלו, עם דמות מצוירת שהילד צייר בעצמו, ולכן כל שאר הדברים היפים והמעניינים שיש במוזיאון לחלוטין חסרי חשיבות כשיש לך כרטיס פלסטיק. ההולנדים יודעים מה עובד.

נעמי מציירת את פפרושקה
נעמי יוצרת את פפרושקה

פפרושקה מודפסת

 

IMG_20190319_182529
כרטיס פלסטיק של יואב, על שם יאניק

 

חוץ מזה היו שם קירות שבנויים רק מספרים (עוד לא החלטתי מה אני חושבת על זה, ספרים בתור לבנים מצטלם יפה אבל לא חבל?) וכורסאות נוחות שבהן אפשר לבחור איזה ספר אתה רוצה לשמוע ולהירדם. היה שם שולחן ועליו כלים ותמונות של מצרכים לקלחת של מרק מכשפות. על המחשב בצד כתוב כמה פטריות אדומות צריך למרק, לוחצים חמש פעמים על הכפתור שליד הפטריה. כתוב כמה שורשים רעילים צריך, 'זורקים' פנימה את השורשים. בסוף יוצא מרק מכשפות מבעבע ומפחיד.

המוזיאון כולו בהולנדית בלי תרגום לאנגלית, וגם הספרים הם לרוב של סופרים הולנדים. הילדים שלנו הכירו את קיקר הצפרדע ועוד כמה דמויות מצוירות מקומיות שמעולם לא ראיתי. לצייר פפרושקות אפשר גם בלי לדעת הרבה הולנדית. 

ילדה קוראת במוזיאון ספרי ילדים
ילדה קוראת ספר במוזיאון ספרי ילדים,   מאחוריה- קיר ספרים

קומה שלמה מוקדשת לקטנטנים ומחייה את הסיפור של הזחל הרעב. בועז ממש זלל וזחל דרך העלים והתותים והפך לפרפר נהדר, שיחק מחבואים באנה-מריה קוקו, שזו הגרסא ההולנדית של 'דג מלוח', והתבאס שהוא לא קיבל כרטיס פלסטיק. נתתי לו לשחק בכרטיס אשראי פג תוקף.

בועז זוחל דרך הזחל הרעב
בועז זוחל דרך הזחל הרעב

היינו במוזיאון כשעתיים, אכלנו סנדויצ'ים ביתיים וקינחנו בשוקולד כשר, כרגיל, ועוד נשארו לנו לא מעט שעות אור. יש בהאג גם חוף ים מקסים וקר והמוני בני אדם מטיילים שם, בכל מזג אויר. לפעמים זה קצת מזכיר את הטיילת של אשדוד, מה לעשות. חזרנו הביתה ספוגי תרבות אינטראקטיבית וגשם. ורק מחר מתחיל פה שבוע חדש.

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s