לונדון, בלי מגבונים

רחמים. רחמים על אמהות וילדיהן הפעוטים המדדים בשדה התעופה בחמש בבוקר עם חוברות צביעה ועיניים אדומות. הפעם זו לא הייתי אני. לא לא. אני ארזתי, לבד. נסעתי, לבד. אל תדברו איתי, אל תבקשו ממני, אל תראו לי, אל תמשכו לי, אל תמרחו עליי, אל תקראו לי. אמא לא פה. אבא כן. באלגנטיות בלתי אופיינית הונחה…… להמשיך לקרוא לונדון, בלי מגבונים

הקנוניה של אביגיל וביקור בספריה העירונית

בספריה של אמסטלפיין, שנמצאת בכיכר המרכזית של העיר שהיא גם הכיכר המרכזית של הקניון, כפי שכתבתי כאן לפני חודשים מספר, אפשר לשאול ספרי קריאה. אין זו רבותא.  נפלאות נוספות מתרחשות שם, הנה ארבע מובחרות: מתקיימים בספריה שיעורים קבוצתיים בהולנדית. סינים והודים יושבים מסביב לשולחן עגול עם דודות הולנדיות, קוראים ספרונים בהולנדית קלה, שותים קפה ודנים.…… להמשיך לקרוא הקנוניה של אביגיל וביקור בספריה העירונית

קלאכטן סוף

יום אחד החלטתי להפסיק להתלונן. כלום לא השתנה. בחוץ עדיין היה קר וחשוך, עדיין לא הייתי סגורה על מה אני רוצה לעשות עם עצמי כאן ובועז עדיין לא הלך לגן. רק החלטתי שיותר אני לא מתלוננת. לא מתלוננת לעצמי בשקט וגם מפסיקה לקטר ולסנן מתחת לשפם כשבערך שומעים, מפסיקה להתלונן על ההולנדים והגבות המחוברות והשפה,…… להמשיך לקרוא קלאכטן סוף